מלכים ב ד:ד מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

וְסָגַרְתְּ הַדֶּלֶת. כְּבוֹד הַנֵּס הוּא לָבֹא בְּהֶצְנֵעַ.

ובאת וסגרת הדלת בל יחול עין הרע, ובל יקרב איש בלתי ראוי, שעל ידי רוע מעשיו תופסק צינור השפע, ובמ"ש בעדך ובעד בניך ידעה כי יש עוד תנאי, והיה בזה ג' תנאים, א. שהיא לא תזוז ממקומה, כי הנקודה שבו חלה הברכה היה במקום מוגבל, שם נפתח המעין וניגר במורד ואם תזוז ממקומה יושחת המעין, ועל זה אמר בעדך ובעד בניך, ואמר הם מגישים אליה כי היא לא זזה ממקומה, ב. שאחר שהפכה את האסוך ופיה למטה החזיקה אותו כן עד גמר הנס, ועל זה אמר ויצקתה רצה לומר בלי הפסק וכן אמר והיא מוצקת, ג. שרק על הכלים שהוכנו ששאלה מאת שכניה, לז"א האלה :

והמלא תסיעי. הכלי אשר תמלא, תסיעי ממקומה, להעמיד האחר תחתיה, ולא תזוז האסוך ממקומה, על כי האסוך נעשה כמעין, ואין מדרך המעין לזוז:

וְהַמָּלֵא תַּסִּיעִי. מִלְּפָנַיִךְ, וְתִתְּנִי כְּלִי אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ לְמַלּאוֹתוֹ, וּצְלוֹחִית הַשֶּׁמֶן לֹא תָזִיזִי מִמְּקוֹמוֹ, לְפִי שֶׁהַקָּבָּ"ה עוֹשֵׂהוּ כְּמַעְיָן, וְאֵין דֶּרֶךְ מַעְיָן לְזוּזוֹ מִמְּקוֹמוֹ, מִדְרַשׁ אַגָּדָה שָׁמַעְתִּי.