מלכים ב ד:ט מפרשים: מדרש לקח טוב, אהבת יהונתן, רש"י ומלבי"ם

תנן אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון מד' סאין בסלע. ופירוש הלכה זו. סלע ד' דינרין. שש מעה כסף דינר. הרי כ"ד מעות מסלע. מעה ב' פונדיות. נמצא פונדיון אחד ממ"ח לסלע. ובזמן שד' סאין הולכין בסלע. כל סאה ו' קבין. הרי כ"ד קבין בסלע. כל קב ד' לוגין. הר צ"ו לוגין בסלע. לכל פונדיון ב' לוגין. כי הלוגין צ"ו בסלע. והפונדיונים מ"ח. הרי לכל פונדיון ב' לוגין. ואותן הב' לוגין הנמכר בפונדיון הוא שיעור סעודה אחת לעני העובר ממקום למקום. וכל לוג ג' בצים. הרי שנים עשר בצים הוא הסעודה לעובר ממקום למקום. וחצי ככר זהו פרס (ה) ששיערו רבותינו לבית המנוגע. שאם שהה כזה השיעור בכדי אכילת פרס טמא. וכליו שעליו טמא. משום שנאמר והבא אל הבית (ויקרא יד מו). (ה) וחצי חציה שהן ג' בצים לפסול את הגויה בנבלת עוף טמא. שאין מגעו מטמא ופוסל את הגוף באכילה. לן נותנין לו פרנסת לינה. א"ר פפא פוריא ובי סדיא. כר וכסת. שבת נותנין לו מזון שלש סעודות. חד של לילי שבת ושתים של יום. וכל המארח תלמיד חכם בתוך ביתו כאלו מקריב תמידין. שכך נאמר בשונמית עובר עלינו תמיד (מ"ב ד ט). נשוב לענין הפרשה.

ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא נעשה נא עליית קיר וכו'. נראה ליתן טעם וכי מפני שקדוש הוא נעשה לו עלייה ואין שייכות להדדי והענין הוא דאי' בגמ' הוא קדוש ולא משרתו קדוש כידוע דגחזי נצטרע לבסוף מאיכות רוע מעלליו. ואי' בש"ס אסור להתייחד עם אשה ודוקא איש אחד אבל שני אנשים מותר ומסיק שם בפריצי אף שני אנשים אסור ולפעמים לא היה לאשה במעונה והיתה אסור להתייחד עם איש אלהים ולכך נעשה נא עליית קיר וק"ל:

הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי. שֶׁלֹּא רָאֲתָה זְבוּב עַל שֻׁלְחָנוֹ, וּקֶרִי עַל סְדִינוֹ.