מלכים ב ד:טז מפרשים: מדרש לקח טוב, אהבת יהונתן, רש"י ומלבי"ם

ויאמר שוב אשוב אליך. מיכן ידענו שמלאך היה. שאדם אין יודע עתו. שיאמר שוב אשוב. שהרי אלישע אמר לשונמית למועד הזה (מ"ב ד טז) ולא אמר שוב אשוב.

ויאמר למועד הזה כעת חיה את חובקת בן פי' מפני דלשונמית היה שני מונעין נגד הטבע שהיתה עקרה וגם לא יכלה לגדל הוולד דהיתה משכלת עפ"י המזל ואולם הפלא אשר נעשה היה נגד המזל והפעולה היה בראש השנה מפני דבר"ה אין הפעולה מיוחסת למזל דהן מקבלין שפע באותו יום ולכך עקרות נפקדו' בו ביום וכבר בארנו דאותו יום הוא ראש השנה וקבלה פעולה שיהיה הזרע קולטת ובשנה האחרת קבלה פעולה שתהא חובקת בן דהיינו שגדל את בנה שהיה מן סיבת הנמנע כנ"ל וז"ש הנביא כעת חיה את חובקת בן וזהו הבן היה חבקוק ולכן אמר בתפלתו ה' פעלך בקרב שנים חיה והכונה בשני שנים. היה פעולתו וק"ל:

ותאמר אליו איש האלקים אל תכזב בשפחתך. איתא במדרש שאמרה יהא רעוא שיהיה במחשבתך כמו שיש ברעיוני ותמוה. ונראה מפני דיש לומר שלא יהא ענין הפלא כל כך מפני דאישה היה מן חק הנמנע להוליד ואפשר שימות בעלה ותהיה לאיש אחר ואז תוליד ולכך אמרה שלא יהיה בענין אחר כי אם כמחשבתה דהיינו שיחיה בעלה וא"ש. או יש לומר דאית' בזוהר בגין דאמר אלישע את חובקת בן מת בנה דזו היא מסטרא דמותא מסטרא דנוקבא וזהו שאמרה שאל יכזב בה על שאמר את חובקת בן וק"ל:

לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה. כְּמוֹ שֶׁאַתְּ קַיֶּמֶת הַיּוֹם וּלְשָׁלוֹם, כָּךְ תְּהִי קַיֶּמֶת לַמּוֹעֵד הַזֶּה, וְחוֹבֶקֶת בֵּן.