וַיָּבֵ֣א הַסֵּ֔פֶר אֶל־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר וְעַתָּ֗ה כְּב֨וֹא הַסֵּ֤פֶר הַזֶּה֙ אֵלֶ֔יךָ הִנֵּ֨ה שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ אֶת־נַעֲמָ֣ן עַבְדִּ֔י וַאֲסַפְתּ֖וֹ מִצָּרַעְתּֽוֹ׃
רש"י
לֵאמֹר וְעַתָּה כְּבוֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה וְגוֹ'. הַסֵּפֶר אָמַר לוֹ, וְעַתָּה כְּבוֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה וְגוֹ'.
מלבי"ם
ויבא הספר וכו' לאמר ועתה רצה לומר הגם שגם עד עתה קצפת והכית את נעמן על ידי הנביא בסבת שהרג את אביך, עתה כבא הספר הזה אליך תאסוף עברתך מצד שהוא עבדי, ואספתו מצרעתו, כי אתה גרמת לו זה:
מצודת דוד
ועתה. לא פירש הכתוב מה כתב בראשית אמריו, כי היה כמנהג לפקדו בשלום וסוף דבריו היה שאמר ועתה וכו׳:
רש"י
וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ. 'אֲסֵפָה' בִּמְצֹרָע הִיא לְשׁוֹן רְפוּאָתוֹ, כִּי בְּהִתְרַפּאוֹתוֹ הוּא נֶאֱסָף אֶל תּוֹךְ בְּנֵי אָדָם, וּבְחָלְיוֹ הַכֹּל בְּדֵלִין הֵימֶנּוּ.