וַיָּבֹ֥א נַעֲמָ֖ן בסוסו [בְּסוּסָ֣יו] וּבְרִכְבּ֑וֹ וַיַּעֲמֹ֥ד פֶּֽתַח־הַבַּ֖יִת לֶאֱלִישָֽׁע׃
אלשיך
אז הלך עד ביתו ויעמד נצב מעומד פתח הבית לאלישע ולא החשיבו לא לצאת אליו ולא לאמר שיכנס ולא לדבר בעצמו מבפנים עמו כי אם וישלח מלאך לאמר הלוך ורחצת שבע פעמים וטהר כו' אז ויקצף נעמן ויאמר חוששני בין מפני הכבוד בין מפני התועלת מפני הכבוד כי אמרתי אלי כי גדול אני לא בלבד לצאת מקרב ביתו לדבר אלי כי אם גם יצא מחצרו החוצה וזהו אומרו יצא יצוא שהוא יצא מהבית יצוא מהחצר וגם ועמד לפני מעומד וגם לענין התועלת חשבתי יקרא בשם ה' אלהיו ואחר קראו שיושפע שפע מהשם הנזכר אל ידיו תבצענה שאחר קראו יניף ידו אל המקום של נגעי הצרעת ועל ידי כן ואסף המצורע ואין לומר כי אחר שמבלי זה יש תיקון על ידי רחיצת מימי הנהר גם זה לא כן הוא כי אם שהלעיג עלי כי הלא טוב אמנה ופרפר נהרות כו' הלא ארחץ בהם האם וטהרתי מהצרעת על ידי רחיצה בנהרות ההם ודאי שלא אטהר ואם כן כ"ש בירדן וזהו אומרו וטהרתי בתמיהה כלומר כי אם טהרתי כשארחץ בהם לא כן הוא כמדובר.