מלכים ב ה:כד מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ורלב"ג

וַיָּבֹא אֶל הָעֹפֶל. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: לַאֲתַר כָּסֵי.

ויבא אל העופל בודאי נעמן היה מסופק אם היה דבר זה בשליחות הנביא, ולדעת חכמינו זכרונם לברכה השביעו וכפרש"י הואיל השבע וקח ככרים, ולכן שלח עמו שני נעריו שיראו אם הנביא לוקח הכסף, וגחזי התירא שכשילכו עמו עד לעיר יודע הדבר, ולכן תיכף שבא אל העופל והמבצר שהוא חוץ לעיר לקח מידם ויפקד בבית היינו שפקד בבית שבעופל ועשה שידמה להם שהוא בע"ה ופוקד ומצוה שם, ובזה התעה אותם שישובו לדרכם:

אל העופל. אל המגדל, וכן (ישיעה לב יד): עופל ובחן, או, כמו האופל באל״ף ורוצה לומר: למקום חושך, לבל יראה מי:

וַיִּקַּח מִיָּדָם. מִיַּד שְׁנֵי נַעֲרֵי נַעֲמָן.

וַיְשַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים. שֶׁלֹּא יִרְאֶה אוֹתָם אֱלִישָׁע.