וַיִּפְשַׁ֣ע אֱד֗וֹם מִתַּ֙חַת֙ יַד־יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה אָ֛ז תִּפְשַׁ֥ע לִבְנָ֖ה בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃
מדרש לקח טוב
פס'. וכפר על הקדש מטומאות בני ישראל. יש לי בענין הזה ג' טמאות טומאת עבודת כוכבים שנאמר (ויקרא כ׳:ג׳) למען טמא את מקדשי. טומאת גילוי עריות שנאמר לבלתי עשות מחקות התועבות. ותטמא האריץ. טומאת שפיכות דמים שנאמר (במדבר ל״ה:ל״ד) ולא תטמא את הארץ. יכול לכל הטמאות הללו יהא שעיר זה מכפר ת"ל מטומאות לא כל טומאות. מה מצאנו שחלק מכל הטמאות בטומאת מקדש וקדשיו אף כאן בטומאת מקדש וקדשיו. ר' שמעון אומר וכפר על הקדש מטומאות. כל טומאות שבקדש. ומפשעיהם. אלו המרדים וכן הוא אומר (מ"ב ח) אז תפשע לבנה בעת ההיא מתחת ידו. לכל חטאתם. במחוייבי חטאות. וכן יעשה לאהל מועד. כשם שעשה לפני ולפנים כך הוא עושה בהיכל מה לפני ולפנים אחת למעלן וז' למטן מדם הפר אף בהיכל א' למעלן ושבע למטן מדם הפר ומה לפני לפנים א' למעלן וז' למטן מדם השעיר אף בהיכל א' למעלן וז' למטה מדם השעיר. היינו דתנן אי זהו מקומן של זבחים פר ושעיר של יום הכפורים וכו' ודמן טעון הזייה על בין הבדים ועל הפרכת (דיליף אהל מועד דיום הכפורים מאהל מועד דפר כהן גדול ופר העדה מה להלן על הכפרת) השוכן אתם בתוך טומאותם. אע"פ שטמאים שכינה ביניהם:
רש"י
תִּפְשַׁע לִבְנָה. מָרְדוּ יוֹשְׁבֵי לִבְנָה וּמָרְדוּ בַמֶּלֶךְ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה אֻמָּה הָיוּ, שֶׁהֲרֵי לִבְנָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא, וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁהָיוּ מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה, וּמָרְדוּ בַמֶּלֶךְ.