וַיָּב֥וֹא יֵה֖וּא יִזְרְעֶ֑אלָה וְאִיזֶ֣בֶל שָׁמְעָ֗ה וַתָּ֨שֶׂם בַּפּ֤וּךְ עֵינֶ֙יהָ֙ וַתֵּ֣יטֶב אֶת־רֹאשָׁ֔הּ וַתַּשְׁקֵ֖ף בְּעַ֥ד הַחַלּֽוֹן׃
רש"י
וַתֵּיטֶב אֶת רֹאשָׁהּ. וּתְקָנַת יַת רֵישָׁהּ, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא לְחֵן בְּעֵינֵי יֵהוּא, וְיִשָּׂאֶנָּה.
מלבי"ם
ותשם בפוך היא חשבה שתמצא חן בין שרי החיל, ושימצא מי מהם שיחזיק בידה נגד העבד המורד באדוניו, ולכן אמרה זמרי הרג אדוניו להזכיר כי זמרי נהרג ולא אבו ישראל להמליך את המורד והורג אדוניו:
מצודת דוד
ותשם בפוך עיניה. כמו ותשם פוך בעיניה, וכן (תהלים עד ז): שלחו באש מקדשך, ומשפטו: שלחו אש במקדשך: