והית [וְֽהָיְתָ֞ה] נִבְלַ֣ת אִיזֶ֗בֶל כְּדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה בְּחֵ֣לֶק יִזְרְעֶ֑אל אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יֹאמְר֖וּ זֹ֥את אִיזָֽבֶל׃ (פ)
מלבי"ם
והיתה רצה לומר ומה שלקחו את הגוף והשאירו הגלגולת וכפות הידים, מפני שאמר שתהיה נבלת איזבל כדומן שמשליכים אותו אל פני השדה, וכן גררוה לשדה נבות, אשר לא יאמרו זאת איזבל ולכן נכרת הראש ופרצוף פנים בל יוכר כלל שהיא איזבל: