וַיִּשְׂמַ֥ח כָּל־עַם־הָאָ֖רֶץ וְהָעִ֣יר שָׁקָ֑טָה וְאֶת־עֲתַלְיָ֛הוּ הֵמִ֥יתוּ בַחֶ֖רֶב בֵּ֥ית מלך [הַמֶּֽלֶךְ׃] (ס)
מלבי"ם
ואת עתליהו המיתו בחרב בית המלך, כבר נזכר שהמיתו אותה וי"ל שתחלה עשו אותה גוסס ואחר כך גמרו מיתתה כדין, וימיתוה בחרב של בית המלך, כדין המתחייב למלך שמיתתו בסייף:
מצודת דוד
והעיר שקטה. לא נתעורר עוד מלחמה בעבור זה, כי את עתליה המיתו, ולא היה עוד מי לעורר מלחמה: