וְלֹ֧א יְחַשְּׁב֣וּ אֶת־הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר יִתְּנ֤וּ אֶת־הַכֶּ֙סֶף֙ עַל־יָדָ֔ם לָתֵ֖ת לְעֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֑ה כִּ֥י בֶאֱמֻנָ֖ה הֵ֥ם עֹשִֽׂים׃
אהבת יהונתן
ולא יחשבו את האנשים כי באמונה הם עושים. יש כאן לשאול דאי' במדרש אלה פקודי שבאו ישראל אצל משה וביקשו ממנו שיתן להם סכום החשבון וכאן אמר ולא יחשבו את האנשים וכי גדולים הם ממשה. וקודם שנתרץ נבאר המדרש דאמר דמשה שכח מה היה עושה באלף וז' מאות וע"ה עד שהאיר הקב"ה עיניו בוי"ו והרצון בזה דאמרי' בגמ' אלמלא וי"ו שבהעלוך נתחייבו שונאי ישראל כלי' דר"י. ר' שמעון אומר שאלו לאלהות הרבה. וזהו שדאג משה על ישראל שמא ח"ו נתחייבו כליה עד שהאיר הקב"ה עיניו בוי"ו כנ"ל. ואולם הטעם הוא שבקשו ישראל חשבון מן משה. לפי דמשה עשה סיפות ומזרקות ושאר כלי שרת לבית ה' ולא ידעו הכל החשבון ואולי יקנטרו ישראל אותם שאין יודעים לכך בקשו שיתן חשבון לפרסם לכולם. ואמנם כאן היה גלוי לעין כל כי היו בונין במחובר לקרקע ולכך אמר ולא יחשבו את האנשים. ויותר נכון מזה י"ל. על שבקשו חשבון ממשה לפי שישראל ראו שמשה קיבל מכולם אפי' מפושעי ישראל והיה לבם פג מלהאמין שיצרף הכסף המובא מפושעי ישראל למלאכת המשכן ואולי קיבל הכסף מהם שלא לביישם ובאמת לא יצטרף למלאכה לכך בקשו סכום החשבון לידע אם נצטרף הכסף שלהם עם השאר וזו דעה נכונה דודאי לא יחשבו ישראל עם קדוש שמשה לקח כלום מן הכסף והותרה השאלה הנ"ל וק"ל:
רש"י
וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים. לֹא הָיוּ הָאַמְרְכָּלִין בָּאִין לְחֶשְׁבּוֹן עִם הָאֲנָשִׁים הַגִּזְבָּרִין, אֲשֶׁר יִתְּנוּ הָאַמְרְכָּלִין אֶת הַכֶּסֶף תָּמִיד עַל יָדָם לְתִתּוֹ לְעוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ חֲשׁוּדִים בְּעֵינֵיהֶם, כִּי בֶאֱמוּנָה הֵם עוֹשִׂים.
מצודת דוד
ולא יחשבו. לא עשו חשבון עם האנשים אשר נתנו להם הכסף, לשהם יתנו לעושי המלאכה, הבונים והגודרים וכו׳: