מלכים ב יב:יב מפרשים: אהבת יהונתן, רש"י, מצודת דוד ומצודת ציון

ונתנו את הכסף וכו' ולגודרים וכו' אך לא יעשה בית ה' סיפות וכו' נראה טעם על דלא עשו סיפות ומזרקות וכלי השרת כי אם דבר מחובר. לפי שצפה הכהן במראה הנבואה דיהרוס הבית וילכו ישראל בגולה והאויבים ישללו את כלי בית ה' לכך לא עשו כלום כי אם דבר מחובר לכותלי בהמ"ק והם טבעו בארץ. ולפ"ז יבואר המשך הפסוקים ע"ש:

וְנָתְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן. הָיוּ נוֹתְנִין אוֹתוֹ הַכֶּסֶף הַמָּנוּי, לְאַחַר שֶׁהוֹצִיאוּ מִן הָאָרוֹן וּשְׁקָלוּהוּ וּמְנָאוּהוּ, הָיוּ נוֹתְנִין אוֹתוֹ עַל יְדֵי הַגִּזְבָּרִין הַמְמֻנִּים עַל עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה.

עשי המלאכה. הם האומנים הגדולים הממונים בבית ה׳ ומתחת ידם בונים האומנים הפועלים, כפי אשר יורו אותם ובדברי רבותינו ז״ל (ירושלמי ברכות ט א) נקראים אדרכלין:

הַמְתֻכָּן. לְשׁוֹן מִנְיָן, כְּמוֹ: וְתוֹכֵן לְבֵנִים תִּתֵּנוּ.