מלכים ב יח:כא מפרשים: רש"י, מצודת דוד ומצודת ציון

עַתָּ֡ה הִנֵּ֣ה בָטַ֣חְתָּ לְּךָ֡ עַל־מִשְׁעֶנֶת֩ הַקָּנֶ֨ה הָרָצ֤וּץ הַזֶּה֙ עַל־מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֨ר יִסָּמֵ֥ךְ אִישׁ֙ עָלָ֔יו וּבָ֥א בְכַפּ֖וֹ וּנְקָבָ֑הּ כֵּ֚ן פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְכָֽל־הַבֹּטְחִ֖ים עָלָֽיו׃

רש"י

וּבָא בְּכַפּוֹ. כְּשֶׁאָדָם נִסְמָךְ עַל מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ שֶׁנִּשְׁבַּר בְּיָדוֹ, בָּאִין רָאשֵׁי הַקְּרוּמִיּוֹת וְנוֹקְבִין אֶת כַּפּוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

עתה הנה בטחת. הואיל ואין בך גבורה מעצמך הנה מהו בטחונך על מצרים, הלא הוא כמו משענת קנה רצוץ בראשו אשר אם יסמוך איש עליו, באים עוד הקסמין והקרומיות בכפו ונוקבין אותה, כן עזרת פרעה נהפך עוד לרעה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת ציון

משענת. ענין סמיכה:
שאל רבBookmarkShareCopy