מלכים ב כד:ב מפרשים: מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

וַיְשַׁלַּ֣ח יְהוָ֣ה ׀ בּ֡וֹ אֶת־גְּדוּדֵ֣י כַשְׂדִּים֩ וְאֶת־גְּדוּדֵ֨י אֲרָ֜ם וְאֵ֣ת ׀ גְּדוּדֵ֣י מוֹאָ֗ב וְאֵת֙ גְּדוּדֵ֣י בְנֵֽי־עַמּ֔וֹן וַיְשַׁלְּחֵ֥ם בִּֽיהוּדָ֖ה לְהַֽאֲבִיד֑וֹ כִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד עֲבָדָ֥יו הַנְּבִיאִֽים׃

מלבי"ם

וישלח ה' זה היה בעת מרדו, ובאר שזה היה מפני שנגזר גזר דין מכבר בחטאת מנשה כמ"ש בס' כ"ב וכ"ג:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

וישלח ה׳. העיר את לב גדודי כשדים וכו׳, לבוא עליו למלחמה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת ציון

גדודי. חיילי צבא:
שאל רבBookmarkShareCopy