מלכים ב כד:טו מפרשים: רש"י, מצודת ציון, רלב"ג ומנחת שי

וַיֶּ֥גֶל אֶת־יְהוֹיָכִ֖ין בָּבֶ֑לָה וְאֶת־אֵ֣ם הַ֠מֶּלֶךְ וְאֶת־נְשֵׁ֨י הַמֶּ֜לֶךְ וְאֶת־סָרִיסָ֗יו וְאֵת֙ אולי [אֵילֵ֣י] הָאָ֔רֶץ הוֹלִ֛יךְ גּוֹלָ֥ה מִירוּשָׁלִַ֖ם בָּבֶֽלָה׃

רש"י

וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ. אֵלּוּ חֹרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, וְצַדִּיקִים הָיוּ, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: כַּתְּאֵנִים הַטּוֹבוֹת הָאֵלֶּה כֵּן אַכִּיר אֶת גָּלוּת יְהוּדָה.
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת ציון

אילי. הם השרים הגדולים והחזקים, כי הוא ענין חוזק רב, כמו (בראשית לא כט): יש לאל ידי:
שאל רבBookmarkShareCopy

רלב"ג

ואת אילי הארץ. ד"ל שרי הארץ:
שאל רבBookmarkShareCopy