מלכים ב כה:ד מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ורלב"ג

דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם. מְעָרָה הוֹלֶכֶת מִבֵּיתוֹ עַד עַרְבוֹת יְרִיחוֹ, וּבָרַח לוֹ דֶּרֶךְ הַמְּעָרָה, וְהַקָּבָּ"ה זִמֵּן צְבִי הוֹלֵךְ עַל גַּג הַמְּעָרָה חוּץ לָעִיר, וְרָדְפוּ כַּשְׂדִּים אַחֲרֵי הַצְּבִי, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְפֶתַח הַמְּעָרָה בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ רָאוּהוּ וּלְכָדוּהוּ, הוּא שֶׁאָמַר: וּפָרַשְׂתִּי רִשְׁתִּי עָלָיו וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי.

ותבקע העיר וכל אנשי המלחמה יברחו ויצאו מהעיר לילה כן כתוב בירמיה, ובירמיה ל"ט מפרש שכל שרי בבל באו וישבו בשער התוך שהבקעה החומה החיצונה כי ירושלים היתה מוקפת ג' חומות:

ותבקע העיר. חיל נבוכדנצאר בקעו חומתה, וכאלו נעשית מעצמה, כי אנשי ירושלים היו חלושים ברעב, ולא עמדו למולם לעכב על ידם: