מלכים ב כ:ז מפרשים: רש"י, מצודת ציון ורלב"ג

דְּבֶלֶת תְּאֵנִים. כְּשֶׁהֵם לַחִין קְרוּיִין תְּאֵנִים, וּכְשֶׁנִּדְרָסִים בְּעִגּוּל קְרוּיִין דְּבֵלָה.

דבלת תאנים. הם התאנים הנדרסים יחד:

קחו דבלת תאנים. ידוע כי הש"י כשיעשה מופתי' יבקש להם קצת סבות כשאפשר זה שיהיה בהם יותר מעט מהזרות אצל הטבע ולזה צוה לקחת דבלת תאנים כי אע"פ שאין בו כח לעשות זה הנה בו קצת מבוא ברפואת המורסות ובבשולם:

וַיָּשִׂימוּ עַל הַשְּׁחִין וַיֶּחִי. וְנֵס בְּתוֹךְ נֵס, שֶׁהֲרֵי אַף בָּשָׂר חַי כְּשֶׁאַתָּה נוֹתֵן עָלָיו דְּבֵלָה, נִסְרָח, וְהַקָּבָּ"ה נוֹתֵן דָּבָר הַמְחַבֵּל לְתוֹךְ דָּבָר שֶׁנִּתְחַבֵּל, וּמִתְרַפֵּא.