מלכים ב כ:ט מפרשים: רש"י, מצודת דוד ורלב"ג

הָלַךְ הַצֵּל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת אִם יָשׁוּב עֶשֶׂר מַעֲלוֹת. הֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר, כְּבָר יָרַד הַצֵּל לְמַעֲלוֹת הָעֲשׂוּיוֹת לִשְׁעוֹת הַיּוֹם, כְּמוֹ אורלויי"ן בְּלַעַ"ז (שָׁעוֹן), שֶׁעוֹשִׂין הָאֲנָשִׁים לִבְחֹן שְׁעוֹת הַיּוֹם, חָפֵץ אַתָּה שֶׁיַּמְתִּין בְּמָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם כְּדֵי מַהֲלַךְ עֶשֶׂר שָׁעוֹת, אוֹ יָשׁוּב לְמַעְלָה עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, וִיהֵא נִרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא שַׁחֲרִית.

וזה לך האות מאת ה׳. המקום מעצמו אמר לתת לך אות על הדבר הזה, אשר תעלה ביום השלישי לבית ה׳:

הלך הצל עשר מעלות אם ישוב עשר מעלות. ר"ל אם ישוב ללכת עשר מעלות אחרות בדרך שיהיו עשרים מעלות: