מלכים ב כ:יב מפרשים: רש"י, מצודת דוד ורלב"ג

כִּי שָׁמַע כִּי חָלָה. וְעַד אוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא הָיָה אָדָם חוֹלֶה וְחָיָה, וְאֵיךְ שָׁמַע, לָמוּד הָיָה לֶאֱכֹל בְּשָׁלשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם, וְיָשַׁן עַד תֵּשַׁע, כֵּיוָן שֶׁחָזַר גַּלְגַּל חַמָּה לְחִזְקִיָּהוּ, נֵעוֹר בְּתֶשַׁע שָׁעוֹת וּמָצָא שֶׁהוּא שַׁחֲרִית, בִּקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת עֲבָדָיו, אָמַר: אַתֶּם הִנַּחְתֶּם אוֹתִי לִישֹׁן יוֹם וָלַיְלָה, אָמְרוּ: גַּלְגַּל חַמָּה חָזַר, אָמַר לָהֶם: מִי הֶחֱזִירוֹ, אָמְרוּ לוֹ: אֱלֹהָיו שֶל חִזְקִיָּהוּ, כִּדְאִיתָא בִּפְסִיקְתָּא.

כי חלה. על שנתרפא שלח לדרוש בשלומו דרך אהבה ובדברי הימים (ב לב לא) נאמר ששלח לדרוש המופת הנעשה בחליו:

בעת ההיא שלח בראדך בלאדן. ראוי שתדע כי אע"פ שהיה סנחריב מושל בבבל כמו שיראה ממה שאמר במה שקדם ויבא מלך אשור מבבל הנה היה שם מלך והיה תחת סנחריב והיה נותן לו מס שנה בשנה כי כן היה מנהגו עם כל המלכים שהיה כובש אותם והנה לפי דעתי נמשכה המלוכה למלכי אשור עד שבא נבוכדנצר מלך בבל והחזיק במלכות הזה ונמשך המלכות לו ולבנו ולבן בנו עד שבעים שנה: