וַיָּבֹא֙ יְשַֽׁעְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ חִזְקִיָּ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו מָ֥ה אָמְר֣וּ ׀ הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֗לֶּה וּמֵאַ֙יִן֙ יָבֹ֣אוּ אֵלֶ֔יךָ וַיֹּ֙אמֶר֙ חִזְקִיָּ֔הוּ מֵאֶ֧רֶץ רְחוֹקָ֛ה בָּ֖אוּ מִבָּבֶֽל׃
מדרש לקח טוב
פס'. ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך. אמר רבי אבא בר כהנא זה אחד מג' בני אדם שבדקן הקב״ה ומצאן עציץ של מימי רגלים קין וחזקיה ובלעם. קין דכתיב (בראשית ד׳:ט׳) אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השומר אחי אנכי היה לו לומר רבונו של עולם הכל גלוי לפניך הנסתרות והנעלמות ואתה שואלני מה תשובה באת לו (שם) קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה. חזקיהו דכתיב (מ״ב כ) מה אמרו האישים האלה והיה לו לומר אתה נביאו של הקב״ה והוא גלי עמיקתא ומסתרתא ואתה שואלני אלא התחיל להתהלל בעצמו ואמר (שם) מארץ רחוקה באו מבבל ומה תשובה באת לו (שם) הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך. ומבניך אשר יצאי ממך והיו סריסים וגו' וכן בלעם הרשע היה לו לומר אין כל דבר נעלם ממך. אלא אמר בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי א''ל הקב״ה לא תלך עמהם לא תאור את העם כי ברוך הוא. שנאמר (דברים ז׳:י״ד) ברוך תהיה מכל העמים. וכבר קדמה ברכתו עליהם. ואין כלי של ברכה מחזיק קללה:
מדרש לקח טוב
ויאמר האדם האשה. נמצא כפוי טובה. כי לא די שניתן לו עזר כנגדו. אלא מתרעם ואומר. האשה אשר נתתה עמדי. ארבעה דברו בדרך זה. אדם. וקין. וחזקיהו. ובלעם. אדם. שנא' האשה אשר נתתה עמדי. קין. אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי. חזקיהו. אמרו לך האנשים האלה ומאין באו אליך (מ"ב כ יד). בלעם. מי האנשים האלה עמך (במדבר כב ט). אבל יחזקאל נמצא בקי. שנא' בן אדם התחיינה העצמות האלה ואומר ה' אלהים אתה ידעת (יחזקאל לז ג).
רש"י
מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ. זֶה אֶחָד מִשְּׁלשָׁה שֶׁבְּדָקָן הַקָּבָּ"ה וּמְצָאָן עָבִיט שֶל מַיִם עֲכוּרִים, קַיִן, יְחִזְקִיָּהוּ, וּבִלְעָם. קַיִן: לֹא יָדַעְתִּי הֲשׁוֹמֵר אָחִי אָנֹכִי, הָיָה לוֹ לוֹמַר רִבּוֹנוֹ שֶל עוֹלָם הֲלֹא כָל הַנִּסְתָּרוֹת גְּלוּיוֹת לְךָ, כִּדְאִיתָא בְּתַנְחוּמָא; בִּלְעָם, שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ, הָיָה לוֹ לוֹמַר ה' אֱלֹהִים אַתָּה יָדָעְתָּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּיחֶזְקֵאל, וְהוּא הֵשִׁיב בְּגַאֲוָה: בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח אֵלַי, הַרְבֵּה מְבַקְּשִׁים יֵשׁ לִי; חִזְקִיָּהוּ, הָיָה לוֹ לְהָשִׁיב לִישַׁעְיָהוּ, אַתָּה נְבִיאוֹ שֶל מָקוֹם, וְאַתָּה שׁוֹאֵל אֵלַי, הִתְחִיל חִזְקִיָּה מִתְגָּאֶה וְאָמַר: מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ אֵלַי, לְכָךְ נֶעֱנַשׁ, וְעַל שֶׁשָּׂמַח עֲלֵיהֶם וְהֶאֱכִילָם עַל שֻׁלְחָנוֹ.