אָ֗ז תָּ֭בִין יִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה וְדַ֖עַת אֱלֹהִ֣ים תִּמְצָֽא׃
אוהב ישראל
אם תבקשנה ככסף וגו' אז תבין יראת ה' ודעת קדושים תמצא. דהנה עינינו רואות דאוהב כסף לא ישבע כסף ותמיד אץ להעשיר ויש ללמד זכות על אנשים כאלו הגם דבאמת יש לו הון רב ועושר גדול עכ"ז כיון דלא זכה ואין מעשיו רצוים לפני המקום אז כל העשירות מתעלם ומתכסה ממנו ואז דומה לו כאלו אין לו כלום ונחשב בעיני עצמו כעני לכך הוא מייגע את עצמו להרויח עוד שסובר שאין לו במה לפרנס א"ע והסמוכין עליו. כי נגעו עיניו בעורון ואינו רואה את עשרו כספו וזהבו וכשתתבונן היטב בענין זה תראה בחוש שבסגנון זה ממש הוא מעלות ומדות הצדיקים שאנו רואים אף שעובדים את הש"י כל ימי חייהם ומסגלים תמיד בכל עת מצות ומע"ט הם צועקים מכאב לבם שעדיין לא עשו כלום ולא עבדו לשמו ית' ולכאורה הוא זר דאסור לומר דבר שאינו אמת ובפרט לפניו ית' ויודע איש בנפשו אם הוא צדיק גמור ואם קיים התורה והמצות אך דהוא על בחי' זו הנ"ל דכל העובדות ומע"ט שעושה הצדיק בעוה"ז אינם אלא בשעת עשייתו המצוה והעובדא הטובה אבל אח"כ תיכף ומיד יש להם הסתלקות ועלייה למעלה והם נגנזים וצפונים בעולמות עליונים לפי ערך מעשה ידם אשר הם מגיעים עד רום השמים העליונים וכ"ז עושה הש"י מחמת שהן בקדושיו לא יאמין ופן ואולי עוד יחטא הצדיק הזה ואז יפגום גם כן במעשיו הראשונים לכך הקב"ה ברוב רחמיו וחסדו הגדול מסלקם ומעלה אותם לרום המעלות לעולמות הרוחנים העליונים אשר שם אין מגיע שום פגם וקטרוג ושטן ולכך הצדיק אינו מרגיש בהם כיון שאינם נגד עיניו אף שנותנים לו הארה גדולה אל מקור ושורש נשמתו דכל המע"ט שעשה הגם שהם גנוזים למעלה עכ"ז הם מאירים לו כשמש להאיר נשמתו ושכלו מכ"מ כל מע"ט שלו נשכחים אז ממנו ודומה בעיניו כאלו לא עשה עדיין כלום איזה טוב לשמו ית' וצועק מכאב הלב באמת וזהו בחי' יראי ה' וזש"ה אם תבקשנה ככסף היינו כשתסתכל היטב בבחי' של העשירים אשר מבקשים תמיד כסף ומטמונים ותעשה כמ"כ בסגולת המצות והמע"ט כמו העשירים בשלהם כי מזה ההנהגה של העשירים תבין יראת ה' להתנהג בעשיית המצות ומע"ט וביראת ה' תמיד כל ימי חייך כמוהם באסיפת הון רב כי תדע מזה מדת הצדיקים הקדושים אשר הנהגתם הוא בבחי' דמיון העשירים שלא ישקטו ולא ינוחו כל ימיהם מלאסוף הון ועושר רב ומהם יראו וכן יעשו הצדיקים שלא יספיק להם מה שמסגלים תמיד מצות ומע"ט ומתאוים ומשתוקקים ונכספים לעשות עוד. וכן יזכנו הש"י לעשות מע"ט ומצות לאין שיעור וגבול וערך וכיה"ר אמן:
מלבי"ם
אז תבין יראת ה', כבר התבאר כי ראשית חכמה יראת ה', שאחר שחקי החכמה אין עליהם מופת והם מתנגדים ליצר הלב, א"א שיחקו חקי החכמה בלב רק ע"י יראת ה', וכמ"ש חז"ל אם אין יראה אין חכמה, שע"י יראת ה' יקבעו בלבו חקי החכמה אשר צוה ה' ונתנם לבני אדם, אולם אמרו עוד שאם אין חכמה אין יראה, שא"א שיבין אדם גדולת ה' ורוממתו עד שיירא מפניו רק ע"י החכמה, שהיא תלמדהו ללכת בדרכי ה' ועל ידה יבין גדולתו של יוצר בראשית, עד שיבין יראת ה', וכבר בארנו שע"י היראה יבוא לדעת חכמה, שהגם שהחכמה אינה נודעת ע"י החוש והמופת, ע"י היראה יקבעו בלבו אמונה אומן חקי החכמה הנתונים מאלהי עולם אשר הוא ירא מגדולתו, ויורגל בהם עד שישובו להיות אצלו כדברים הנודעים בחוש ובמושכלות, אמנם אם יוסיף בבקשת החכמה לבקשה ככסף וכמטמונים, אז יבא למדרגה למצוא דעת אלהים, והם הידיעות הנשגבות בעניני האלהות כמו מעשה בראשית ומעשה מרכבה שאין מוסרים אותם אלא לחכם ומבין מדעתו: