משלי ג:ח מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם באור המילות ומלבי"ם

רפאות תהי לשרך. החכמה, שרך כמו (שיר ו) שררך וזהו טיבורך:

לשרך - הזכירו כי הוא מוסד הגידים ובו יכנס הדם להם בבטן האם. והטעם: תוקף כמו שריר וקיים.

לשרך. הוא הטבור:

ושקוי לעצמותיך. הוא המוח כענין שנאמר ומוח עצמותיו ישוקה (איוב כא):