עֲשֵׂ֨ה זֹ֥את אֵפ֪וֹא ׀ בְּנִ֡י וְֽהִנָּצֵ֗ל כִּ֘י בָ֤אתָ בְכַף־רֵעֶ֑ךָ לֵ֥ךְ הִ֝תְרַפֵּ֗ס וּרְהַ֥ב רֵעֶֽיךָ׃
מלבי"ם באור המילות
התרפס. פי' חז"ל התר פסת יד, ומצאנו מתרפס ברצי כסף לשון הכנעה לפני הדום רגליו, כמו ושארה ברגלה רפסה (דניאל ז׳:ז׳):
מלבי"ם
עשה זאת אפוא, זאת העצה שתעשה למען תנצל, אחר שבאת בכף רעך והערבות שלו קודם, לך התרפס, השפל עצמך לפני הזר שיפטרך מן התקיעת כף, ורהב רעיך או שתגדיל את ריעך למלאת רצונו עד שיפטור אותך מן החיוב שנתחייבת:
מצודת דוד
זמין למנויי פרימיום בלבדמצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדמנחת שי
זמין למנויי פרימיום בלבדאבן עזרא
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
ורהב רעיך. ואם אין לו ממון עמך אלא שנוקשת באמרי פיך לדבר לו קשות הרבה עליו רעים לבקש ממנו שימחול לך: