קָשְׁרֵ֣ם עַל־לִבְּךָ֣ תָמִ֑יד עָ֝נְדֵ֗ם עַל־גַּרְגְּרֹתֶֽךָ׃
מלבי"ם באור המילות
ענדם, הוא מענין קשירה ובא על הקושר דבר לתפארת, אעדנו עטרות לי (איוב ל״א:ל״ו):
מלבי"ם
קשרם על לבך תמיד, שהגם שהמצות רחוקים מטבע הלב תקשרם בעבותות שיהיו קשורים תמיד על לבך, ותטה את לבך שהיא הכח המושל בגויה, לשמרם, וגם ענדם על גרגרותיך, לדבר בהם תמיד שע"י השינון ישמרו אצלך גם בלב, וכ"ז נגד המצות, ונגד תורת אמך אמר.