נֹאֵ֣ף אִשָּׁ֣ה חֲסַר־לֵ֑ב מַֽשְׁחִ֥ית נַ֝פְשׁ֗וֹ ה֣וּא יַעֲשֶֽׂנָּה׃
מלבי"ם
נואף אשה, אבל הנואף הוא חסר לב שאינו דומה כהגנב שעשה הגניבה למלא נפשו כי הוא יעשנה מצד שמשחית נפשו, כי לא ישביע בזה רעבונו כי אבר א' יש באדם משביעו רעב:
מצודת דוד
נואף אשה. אבל המנאף עם אשה הוא חסר לב והרוצה להשחית נפשו עשה יעשה כזאת הואיל ואין לו הכרחיות כגונב ממון: