שְׁא֣וֹל וַ֭אֲבַדּוֹן נֶ֣גֶד יְהוָ֑ה אַ֝֗ף כִּֽי־לִבּ֥וֹת בְּֽנֵי־אָדָֽם׃
מלבי"ם
שאול ואבדון נגד ה', נגד האומרים שאין ה' ידוע מחשבות בני אדם, אם מצד שהם עמוקים ונסתרים מאד בקרב איש ולב עמוק, אם מצד השתנותם ששטף נהר המחשבות שוטף תמיד, וא"א שיתחדש להשי"ת ריבוי ידיעות ושינוי ידיעה וכדומה משאלות הפילוסופים, אומר, השאול שהוא עמוק ונסתר יותר מן הלב, והאבדון שהוא החומר ההיולי הפושט צורותיו תמיד ולובש צורה אחרת באין הפסק, בכל זה הוא נגד ה' ויודע מעמקיו והשתנותיו, אף כי שיודע לבות בני אדם:
מצודת דוד
שאול. הקבר והגיהנם המה נגד ה׳ ויודע כל אשר בהם ומכ״ש שיודע הוא כל מחשבות לבות בני אדם: