אֱ֭וִלִים יָלִ֣יץ אָשָׁ֑ם וּבֵ֖ין יְשָׁרִ֣ים רָצֽוֹן׃
רש"י
אוילים יליץ אשם. שהם חוטאים שצריכין לתת ממון למי שחטאו לו ויליץ בעדם אשמם שהם מביאים ממונם לו כמו הפלשתים שנאמר קחו לכם ה' טחורי זהב וה' עכברי זהב וגומר ונתתם לאלהי ישראל כבוד אולי יקל את ידו מעליכם (שמואל א ו׳:ה׳):
אבן עזרא
אוילים יליץ אשם - כל אחד מהם והוא מלשון דבור, מלשון: המליץ בינותם כלומר יליץ לעשות אשם.
מלבי"ם באור המילות
אוילים, ישרים. הישר הוא שלבו ישר בדרכי הבינה וזה הפך האויל המסתפק, ומלת יליץ נמשך לשתים, וכן מלת בין נמשך גם למעלה, וגדר מלת אשם שמכיר שהוא חייב עונש כמ"ש בס' התו"ה ויקרא (סי' שס"ט):