משלי יז:ו מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם ומצודת דוד

עטרת זקנים. כשרואי' בני בניהם הולכין בדרך טובה:

בני בנים - שבעבורם מכובדים הזקנים, בעבור חכמתם.

עטרת זקנים בני בנים, האדם קיים באיש מצד נפשו, וקיים במין מצד גופו, ומצד שהוא קיים במין מתעטרים הזקנים בבני בנים, שהגם שהזקנה היא העדות שקרוב לחלוף מן העולם, ישארו בני בניו תמורתו, והבנים יתפארו בזכות אבותם שבזה הם קיימים באיש וצדקתם עומדת לבניהם אחריהם:

ותפארת בנים אבותם. כשאבותיה' צדיקים היא תפארת הבנים: