לֵ֣ב שָׂ֭מֵחַ יֵיטִ֣ב גֵּהָ֑ה וְר֥וּחַ נְ֝כֵאָ֗ה תְּיַבֶּשׁ־גָּֽרֶם׃
אבן עזרא
לב, גהה - חסר כ"ף מרפא, כלומר הלב שהוא שמח בחלקו ייטיב לגוף כגהה, בעבור שתולדתו לשמוח כמו לא יגהה מכם, אבל רוח נכאה וכועסת על הבלי העולם, תיבש עצם שהוא עיקר הגוף ולא תועיל בו גהה.
מלבי"ם באור המילות
לב, רוח. הרוח כולל כל כחות הנפשיות. וההבדל בין לב ורוח התבאר, שלב הוא הכלי החיצונה ששם ישכנו הכחות הנפשיות, והוא כח חומרי, והרוח הוא רוחני, וטוב יותר שיעצב הלב וישמח הרוח, וגהה כמו גוה, בחילוף אהו"י: