בִּרְכַּ֣ת יְ֭הוָה הִ֣יא תַעֲשִׁ֑יר וְלֹֽא־יוֹסִ֖ף עֶ֣צֶב עִמָּֽהּ׃
מדרש לקח טוב
ויהי ברכת ה' בכל אשר יש לו בבית ובשדה. היה ראוי לומר. ותהי ברכת ה' כמו ברכת ה' היא תעשיר (משלי י כב). אלא ויהי ברכת ה' חזר אל יוסף. כלומר ויהי יוסף ברכת ה'. ברכה מה' בבית ובשדה. י"ב חודש עשה יוסף. ששה חדשים בבית. וששה חדשים בשדה.
רש"י
ברכת ה' היא תעשיר, ולא יוסיף עצב עמה. אין צריך להתייגע להעשיר בו די בברכה מה שהוא מברכו:
מלבי"ם
ברכת ה' היא תעשיר, העושר שבא ע"י השתדלות אינו עושר אמתי ובעליו אוכל לחם העצבים, ר"ל שבעת יאכל לחם יתעצב, כי יזכור טרחו ועמלו בהשגתו וידאג פן יחסר לו וע"כ יצמצם מזונו כאילו עי"כ יוסיף בעשרו, וזה מצד שאינו עושר אמתי והוא עני לפי מחשבתו, אבל ברכת ה' היא תעשיר עושר אמתי, והעצב לא תוסיף עמה על העושר, ר"ל לא יצטרך להעציב להוסיף ע"י העצב על עשרו, כי אוכל בשמחה ובריוח כי הברכה מצויה בכל אשר לו: