משלי כא:טז מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם באור המילות ומלבי"ם

אדם תועה מדרך השכל. פורש מן התורה:

תועה - כי החכמה היא דרך ישרה והעוזב אותה הוא תועה במעשה הרע.

השכל. השכל הוא הכח החד אשר באדם להבין בדברים שאין הבינה שולטת כמו, בעניני האלהות ונפלאותיו (תהלות י"ד ב', ס"ד י', ק"ו ז'), ויש שכל טוב שהוא רוה"ק (כנ"ל ג' ד', י"ג ט"ו), והתבאר עוד (י"ב ח', ט"ו כ"ד, ט"ז כ"ב, כ"א י"א), והשכל, הוא מקור או שם:

בקהל רפאים. בעדת גיהנם: