כֹּ֣פֶר לַצַּדִּ֣יק רָשָׁ֑ע וְתַ֖חַת יְשָׁרִ֣ים בּוֹגֵֽד׃
מלבי"ם באור המילות
כפר, תחת, התבאר ישעיה (מ"ג ג'), צדיק, ישרים. הצדיק שם יחוסי שצודק בדינו, ויצוייר שהוא רק צדיק בערך הרשע לא בפ"ע, כמ"ש תחריש כבלע רשע צדיק ממנו (חבקוק א׳:י״ג), אבל הישר הוא בעצמו ישר בשכלו ומדותיו, כמ"ש הבדלם למעלה (י"א ג' ו'):