הֵעֵ֬ז אִ֣ישׁ רָשָׁ֣ע בְּפָנָ֑יו וְ֝יָשָׁ֗ר ה֤וּא ׀ יכין [יָבִ֬ין] דרכיו [דַּרְכּֽוֹ׃]
מדרש לקח טוב
ובעבור תהיה יראתו על פניכם, זו בושה. זה סימן טוב באדם שהוא ביישן, שכל אדם שהוא ביישן לא במהרה הוא חוטא, שנאמר לבלתי תחטאו, מגיד שהבושה מביאה לידי יראת חטא, אבל מי שהוא אינו ביישן הוא חוטא, שנאמר הובישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו וגו׳ (ירמיה ו טו), וכל שיש בו עזות מצח היא מעידה עליו, שנאמר העז איש רשע בפניו (משלי כא כט), ואומר הכרת פניהם ענתה בם (ישעיה ג ט), לפיכך ראוי לאדם להתנהג עצמו בשפלות ובענוה אז יצלח.
אבן עזרא
העז - נתן העזוז בפניו ולא יתבייש ואדם ישר יוכל להבין דרכו הראוי ולא להיות עז פנים.