כִּֽי־שׁוּחָ֣ה עֲמֻקָּ֣ה זוֹנָ֑ה וּבְאֵ֥ר צָ֝רָ֗ה נָכְרִיָּֽה׃
מלבי"ם
כי שוחה. נגד מ"ש ועיניך דרכי תצורנה, אמר כי הזונה שהוא יצר המתאוה. דומה לשוחה עמוקה שהנלכד שם קשה לצאת ממנו, ונגד מ"ש תנה בני לבך לי אמר כי הנכריה שהיא המינות, דומה כבאר צרה שהנופל שם יטבע תיכף במים הזידונים וימות, כן הנטבע במינות מת מיתת הנפש ולא ישוב לראות באור החיים:
מצודת דוד
כי שוחה. ר״ל כי באמרי תבין שהזונה הוא כבור עמוק שקשה מאוד לעלות ממנה כי כן קשה להפרד מן הזונה אחר שנכשל בה ונאמר למשל על המינות: