אַף־הִ֭יא כְּחֶ֣תֶף תֶּֽאֱרֹ֑ב וּ֝בוֹגְדִ֗ים בְּאָדָ֥ם תּוֹסִֽף׃
מלבי"ם
אף היא, ר"ל הזונה תארב כחתף, כי תחתוף פתאום את אשר יעלה רוח התאוה על לבו ותלכדנו ברשתה, שאם היה שם על לבו היה נזהר ממנה אבל היא תחתפנו פתאום, והנכריה שהיא המינות תוסיף בוגדים באדם, כי היא תציע טענות מינות וכפירה לצוד רבים לבגוד בה':
מצודת דוד
אף היא. עם כי אינה מבנות ישראל ואינה רגילה כ״כ עם היהודים מ״מ כאשר תוכל לחטוף מי מהם אז תארוב עליו וע״י פתויה הולכת ומוספת בוגדים בבני אדם ומוסב למעלה לומר כאשר תבין כל זה ע״י אמרי ידעתי שעיניך דרכי תצורנה ולא תכשל בזה: