משלי כה:כד מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

ט֗וֹב שֶׁ֥בֶת עַל־פִּנַּת־גָּ֑ג מֵאֵ֥שֶׁת מדונים [מִ֝דְיָנִ֗ים] וּבֵ֥ית חָֽבֶר׃

רש"י

טוב שבת על פנת גג. על סלוק השכינה נאמר:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

טוב שבת על פנת גג מאשת מדנים ובית חבר. כבר אמר זה למעלה, ובא פה שנית, עפמ"ש (לקמן כ"ח) דלף טורד ביום סגריר ואשת מדנים נשתוה צופניה צפן רוח, שמדמה אשת מדנים אל דלף הטורד, והגשם נולד ע"י רוח צפון היוצא ממסגרתו, ואם ירצה לצפון הרוח הצפון הזה המוליד הגשם, אז צפן רוח, שבכ"ז שמן ימינו יקרא, ולכן במ"ש שהרוח צפון תחולל גשם, אמר שכן רוח אשת מדנים הצפון יולד מדנים, עד שטוב לשבת על פנת גג שאין שם מחסה מן הגשם היורד מלמעלה משישב עם הדלף הטורד בבית חבר את כל אנשי הבית, שאין מחסה בפניו:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

על פנת גג. מבלי מחסה ויחידי מבלי חברת אנשים:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

מאשת מדינים. כנסת ישראל שהרשיעו את מעשיה' והקניטו להקב"ה:
שאל רבBookmarkShareCopy