נחום ב:ב מפרשים: רש"י, מלבי"ם באור המילות, מלבי"ם ומצודת דוד

עָלָה מֵפִיץ עַל פָּנַיִךְ נָצוֹר מְצוּרָה. הַמֵּפִיץ אֲשֶׁר עָלָה עַל פָּנֶיךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה בִּימֵי יְחִזְקִיָּהוּ, עַכְשָׁיו הוּא נָצוֹר מְצוּרָה, נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל שֶׁהוּא צָר עָלָיו.

צפה. בפועל נקשר בו תמיד מושג התקוה:

עלה, כבר עלה המפיץ על פניך הוא מלך אשור שהפיץ (או שהיה דעתו להפיץ) את ישראל בגולה, אמנם עתה הוא נצור מצורה ששרי הצבא אשר לו צרו עליו והוא נתון במצור (כנ"ל א' א') על כן צפה דרך לשמוע בשורה טובה ממפלתו, וחזק מתנים ואמץ כח מאד כי תשמע בשורות טובות:

צַפֵּה דֶרֶךְ. הַבֵּט אַתָּה אִישׁ יְהוּדָה עַל אֵם הַדְּרָכִים וְתִרְאֶה אֶת הַהוֹלְכִים לָצוּר עָלָיו, וְיִתְחַזְּקוּ מָתְנֶיךָ וְאַמֵּץ כֹּחַ מְאֹד.