נחום ב:ח מפרשים: רש"י, מלבי"ם באור המילות, מלבי"ם ומצודת דוד

וְהֻצַּב. הִיא הַמַּלְכָּה הַנִּצֶּבֶת לִימִין הַמֶּלֶךְ, כְּדַאֲמְרִינָן (תהילים מה:י) ״נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ״.

והוצב גלתה העלתה, לדעתי גלתה היא שם המלכה, שהמלך נקרא גלת. תגלת פלאסר מלך אשור, ששם תגלת הוא שם כבוד המלכות בלשונם, והמלכה נקראת גלתה, והצב היא מענין עגלת צב, בצבים ובכרכרות, מרכבה מכוסה שבה נשאו את המלכה, ונקרא הוצב של גלתה, ר"ל כסא המלכה או מרכבת המלכה, והשרפה כליל באש בא בלשון העלאה, ר"ל מרכבת המלכה הועלתה לעולה על המוקד, כמ"ש אח"כ והעברתי בעשן רכבה:

והוצב גלתה הועלתה, ואז הוכן מדורת אש לשרוף את המלכה ואת כל פלגשיו וגולתה היינו המלכה הועלתה על המוקד מכוסה בצב שהוא כסא מכוסה שבו נושאים את השרים, ואמהותיה גם הם הועלו על האש, והם מנהגות ומקוננות כקול יונים, ומתופפות על לבביהן מכים על לבבם מרוב הצער:

גֻּלְּתָה הֹעֲלָתָה. בְּגִלּוּי הָלְכָה בַּשְּׁבִי וְהָעֳלְתָה מִן הָעִיר.