וְהָיָה֩ בֵית־יַעֲקֹ֨ב אֵ֜שׁ וּבֵ֧ית יוֹסֵ֣ף לֶהָבָ֗ה וּבֵ֤ית עֵשָׂו֙ לְקַ֔שׁ וְדָלְק֥וּ בָהֶ֖ם וַאֲכָל֑וּם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֤ה שָׂרִיד֙ לְבֵ֣ית עֵשָׂ֔ו כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃
מדרש לקח טוב
ד"א וישב יעקב. א"ר לוי משל לאדם אחד שהיה הוא ובנו יושב על פתח פלטיא שלהם ראו נכנסות למדינה חבילות חבילות של קוצים. אמרו הכל למדינה מי יכניס לתוכה. אמר לו פקח אחד מאלו אתם מתייראים גץ אחד משלך וגץ אחד משל בנך והם נשרפים. הה"ד והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה וגו' (עובדיה א יח).
צוארי שלל
והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש וכו' אפשר דהתורה נמשלה לאש. וגם בזכות יוסף שאחיו גמלו לו לרעה והוא והיה בית יעקב אש דע"י עסק התורה הנמשלה לאש. וגם בזכות יוסף שאחיו גמלו לו לרעה והוא פייסם וכלכלם כיד המלך לכן בית יוסף להבה תלהט את בית עשו שהוא קש ולא יהיה שריד לבית עשו וכמ"ש בפסיקתא בטעם שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל:
צוארי שלל
א"נ במ"ש בס' יערות דבש דף ע"ד כי אין מגרש כח הנחש כי אם האש כי ארס הנחש שרשו מיסוד עפר ונחש עפר לחמו והאש תכלית הריחוק מן העפר זה מטה מטה וזה מעלה מעלה ולכן אש מגרש ארסו של נחש והאריך בזה ובספרי הקטן דברים אחדים דרוש י"ד העמדתי הקדמה זו על בוריה ע"ש ואפשר דלכך המשיל הקב"ה ליעקב ויוסף לאש ולהבה דעשו נחש הקדמוני אשר בעפר יסודו [ואע"ג דהיצה"ר רוחני והוא אש הרב יערות דבש כתב דהיצה"ר הוא מצד הנחש שהוא מיסוד העפר וצ"ל דהגם שנראה שהוא אש להיותו רוחני ברם עיקר שרשוהי בארעא ועמ"ש בדברים אחדים שם דף ע"ד ודוק היטב ובין תבין] כל קבל דנא נמשלו יעקב ויוסף לאש ולהבה לכלה ולהתם ולא יהיה שריד לבית עשו: