דְּנָה֙ פַּרְשֶׁ֣גֶן אִגַּרְתָּ֔א דִּ֚י שְׁלַ֣חוּ עֲל֔וֹהִי עַל־אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא מַלְכָּ֑א עַבְדָ֛יךְ אֱנָ֥שׁ עֲבַֽר־נַהֲרָ֖ה וּכְעֶֽנֶת׃ (פ)
אבן עזרא
פרשגן - כטעם פתשגן הכתב שתי לשונות זה אומר בכה וזה אומר בכה, ופירוש המלה פשר וביאור.
מלבי"ם
דנא, מעתה מתחיל תוכן המכתב עצמו, זה פתרון האגרת [ר"ל זה העתקתו] אשר שלחו לארתחששתא המלך, עבדך אנשי עבר הנהר וכענת באגרת קצרו ולא חשבו כולם, רק ההתחלה עבדך וגו' עד עבר נהרא וכענת, שכן היה דרכם שלא לכפול בכל פעם כל השמות רק כתב ההתחלה והסוף ובאמצע כתב מלת שלם או גמיר כמו שאנו כותבים, וכו', או וגו', כמו שתראה בפסוק י"ז ובסי' ז' י"ז, וכרן לא העתיק מלת שלם או גמיר לקצר הדברים: