עמוס ב:ו מפרשים: אהבת יהונתן, רש"י, מצודת דוד ואבן עזרא

כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו. ידוע מה דרמי הגמ' קראי אהדדי כתיב הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר וכתיב על ארבעה לא אשיבנו ומשני כאן ביחיד כאן בצבור ר"ל היחיד ממתינין לו עד ג' פעמים ולא הצבור:

על מכרם בכסף צדיק. יש להקשות למה נתוכח עם ישראל על חטא זה. הלא יהודה ראש המדברים אמר לכו ונמכרנו ולא נתוכח עמו. ונראה לומר דהא דמכרוהו היינו לפי שמרד במלכות בית יהודה וזהו הי' התנצלות ליהודה. ואולם שאר שבטים מרדו במלכות בית דוד בימי רחבעם כנודע באמרם אין לנו חלק בדוד הכוונה שאין המלכות מסורה ביד דוד לבד לכן נתוכח עמם על מכרם בכסף צדיק זה יוסף וצריך לומר משום שמרד במלכות יהודה הלא גם אתם מורדים. ואמר בעבור נעלים דהענין הוא דעבד נמכר יוסף מפני שביקש למלוך לכך עבד יהיה ובימים ההם היה עבד אסור לנעול הסנדל כי זהו דרך חירות וכל הקנינים היו בנעל כמ"ש שלף איש נעלו ואין שום קנין לעבד כלל לכך מכרוהו בעבור נעלים להורות כי הם בני חורין והוא יעבוד וק"ל:

על מכרם בכסף צדיק. הדיינין היו מוכרי' את מי שהיה זכאי בדין בכסף שוחד שהיו מקבלים מיד בעל דינו:

ואביון בעבור נעלים. תרגם יונתן בשני מקומות (לקמן ח ו) בדיל דיחסנון ואומר אני שכך פירושו מטין משפט האביון כדי שיצטרך למכור שדהו שהיה לו בין שדות הדיינין וזה עוקף עליו ונוטלה בדמים קלים כדי לגדור ולנעול כל שדותיו יחד ולא יפסיק ביניהם: