עמוס ב:ח מפרשים: רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון ואבן עזרא

ועל בגדים חבולים יטו. תרגם יונתן על מטות שוויין דמשכון מסתחרין זוקפין מלוה על העניים וממשכנים אותם ועושים בגדיהם מצעות ומסובין עליהם בהטייה בעת סעודתם בית אלהיהם. בבית עכו"ם שהיתה להם אצל מזבח:

ועל בגדים חבולים יטו. ממשכנין בגדי המסרבים במשפטם ומטים עצמן לסמוך עליהם בעת הסעודה מה שהם סועדים אצל כל מזבח העשוי לפסילים:

חבולים. ענין משכון כמו לא יחבול רחים (דברים כ״ד:ו׳):

יטו. לשון מסיבה שכל מסיבת סעוד' בהטייה היא שהוא נסמך על שמאלו:

ויין ענושים. שעונשים אותם ממון ושותים בו יין: