כִּ֡י הִנֵּה֩ יוֹצֵ֨ר הָרִ֜ים וּבֹרֵ֣א ר֗וּחַ וּמַגִּ֤יד לְאָדָם֙ מַה־שֵּׂח֔וֹ עֹשֵׂ֥ה שַׁ֙חַר֙ עֵיפָ֔ה וְדֹרֵ֖ךְ עַל־בָּ֣מֳתֵי אָ֑רֶץ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃ (ס)
מדרש לקח טוב
ורוח אלהים מרחפת על פני המים. ולמה הזכיר אלהים ברוח יותר מן הכל. כי מלחלוחית הרוח נהיה המים. ומן המים יצא האש. והארץ יוצא מן האש. ויש מהם דוגמא בעולם. כי אם יפיח אדם בכפו תתרטב כפו. ידענו כי מן הרוח נבראו המים. והאש יוצא מן המים. אם יתחממו המים בכלי זכוכית נקיה ויתנה בחמה בתקופת תמוז. תוכל להדליק ממנה נעורת. ומן האש הארץ והאבנים. שאם יעשה קומקום וירתיח ימים רבים ימצא בתחתית הכלי כמו חתיכת אבן. ואלו הן דברים של דעת. וכן אמר ר' שבתי דונולו נב"ע בספרו כשנתעסק בחכמת ספר יצירה. לכך הזכיר ורוח אלהים. כי כח הרוח חזק מכולם. כי הכל תלוי ברוח. והרוח תלוי במאמרו של בורא הכל. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ובכל אלה כתיב בריאה. ברוח כתיב יוצר הרים ובורא רוח (עמוס ד יג). במים כתיב והמים אשר מעל השמים יהללו את שם ה' כי הוא צוה ונבראו (תהלים קמח ה) בחשך כתיב יוצר אור ובורא חשך (ישעיה מה ז). כך השיב ר' גמליאל לפילוסופוס שלא יאמר כי כבר היו מקודם אלא נבראו.
מצודת דוד
כי הנה יוצר הרים. כי הנה ה׳ הוא היוצר את ההרים והוא הבורא את הרוח והכל שלו ובידו והוא מגיד לאדם מה יהיה דבורו כי יודע הוא תעלומות לב ובידו להפך אור השחר להיות חושך והוא דורך על במתי ארץ ר״ל משפיל הוא את הרמים, כי שמו ה׳ אלהי צבאות כי הוא מושל בצבאות מעלה ומטה וכאומר אה כל אלה בו מי א״כ יוכל להיות נשמר מהרעה שהוא מייעד להביא: