צפניה ב:ב מפרשים: רש"י, מלבי"ם באור המילות, מלבי"ם ומצודת דוד

בְּטֶרֶם לֶדֶת חֹק. לִפְנֵי בֹּא הַגְּזֵירָה.

בטרם לדת חק. הגזרה, ויל"פ שהוא מאמר מקביל התקוששו וקושו בטרם לדת חק, הגוי לא נכסף כמוץ, ואז עבר יום יעבור מן המציאות כמו עד יעבור זעם, ויל"פ ג"כ עבר יום בטרם, עד שלא יבא עליכם חרון אף ה', היום יעבור בלא חרון, ומוסיף שגם היום עצמו לא יבא:

בטרם, התקוששו בטרם לדת חק כמוץ בטרם שיולד חק וגזרה שתהיו כמוץ שהוא עוד גרוע מקש המפוזר, הקדימו עצמכם להתחבר ולהתלקט, ואז עבר יום הפורעניות ולא יבא עליכם, בטרם, התקוששו בטרם יבא הפורעניות כדי שלא יבוא עליכם חרון אף ה', שאף שיבא היום לא יבא החרון, ומוסיף גם ע"י שתשובו בתשובה לא יבא עליכם אף יום אף ה':

כְּמֹץ עָבַר. הֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר, כְּמֹץ הָעוֹבֵר מִלִּפְנֵי רוּחַ, וּכְעָשָׁן הָעוֹבֵר מִלִּפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ. וְזֶהוּ תַּרְגּוּמוֹ שֶׁל ״עָבַר יוֹם״. כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״תֶּהֱווֹן דָּמַן לְכְמוֹצָא דְּנָשֵׁב בֵּיהּ רוּחָא, וּכִתְנָנָא דְּעָדֵי מִן קֳדָם יוֹמָא״. נֻסָּח אַחֵר: כְּטוּלָא דְּעָדוֹ וְכוּ׳״, זֶהוּ לְשׁוֹן ׳צֵל׳.