וְֽהָיְתָ֞ה חֶ֣בֶל הַיָּ֗ם נְוֺ֛ת כְּרֹ֥ת רֹעִ֖ים וְגִדְר֥וֹת צֹֽאן׃
רש"י
נְוֺת כְּרֹת רוֹעִים. נְוֵה עֲרַאי שֶׁיִּכְרוּ בָּהּ הָרוֹעִים לֶחֶם בַּבֹּקֶר. כְּרֹת לְשׁוֹן ״וַיִּכְרֶה לָהֶם כֵּרָה גְדוֹלָה״ (מלכים ב ו:כג).
אבן עזרא
והיתה - אמר יפת: חבל הים, שם העיר היא על כן והיתה נות כרות רועים שכרתו לעצמם.
מלבי"ם באור המילות
נות כרת רעים. הנוה הונח על מקום הצאן, וכרה היא הסעודה שיעשו הרועים ביחד לסימן על ברית השלום ביניהם עמ"ש (מ"ב כ"ג):