קהלת א:טו מפרשים: רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון וקוהלת רבה

מְעֻוָּת. בְּחַיָּיו לֹא יוּכַל לִתְקֹן מִשֶּׁמֵּת. מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵרְשׁוּ עַל הַבָּא עַל הָעֶרְוָה וְהוֹלִיד מַמְזֵר, אוֹ עַל תַּלְמִיד חָכָם הַפּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהָיָה יָשָׁר מִתְּחִלָּתֹוֹ וְנִתְעַוֵּת:

מעות. אם אירע במעשיו דבר מעוות ומקולקל אין בידו לתקן הקלקול:

מעות. ענין קלקול והשחתה כמו ודרך רשעים יעות (שם קמו ט):

וְחֶסְרוֹן לֹא־יוּכַל לְהִמָּנוֹת. זֶה שֶׁחִסֵּר עַצְמוֹ מִמִּנְיַן הַכְּשֵׁרִים, לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת עִמָּהֶם בְּקִבּוּל שְׂכָרָם: