קהלת ב:טז מפרשים: רש"י, מצודת דוד, קוהלת רבה ותעלומות חכמה

בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים הַכֹּל נִשְׁכָּח. בִּשְׁבִיל אֲשֶׁר אֲנִי רוֹאֶה אֶת־הָרְשָׁעִים אֲשֶׁר הָיוּ כְבָר וְהִצְלִיחוּ מְאֹד, וּבַיָּמִים הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם נִשְׁכְּחָה כָל־גְּבוּרָתָם וְהַצְלָחָתָם:

כי אין זכרון. אפילו אחר המיתה בא תועלת, כי עד עולם לא יזכרו שניהם יחד בדמיון אחד, שזה זכרונו לשבח וזה לגנאי:

וְשָׂנֵאתִי אֶת הַחַיִּים, אִימִיקַנְטָרוֹן הָיָה כּוֹתֵב לְאַדְרִיָּאנוֹס קֵיסָר, אָמַר לוֹ אִם לַמּוּלִים אַתְּ שׂוֹנֵא, אֵלּוּ הַיִּשְׁמְעֵאלִים. אִם לִמְשַׁמְּרֵי שַׁבָּת אַתְּ שׂוֹנֵא, אֵלּוּ הַכּוּתִים. הֲרֵי אֵין אַתְּ שׂוֹנֵא אֶלָּא הָאֻמָּה הַזֹּאת בִּלְבָד, אֱלֹהֶיהָ יִפָּרַע מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ. גָּזַר אַדְרִיָּאנוֹס דְּכָל דִּי עֲבַד כֵּן יְפַרְסֵם גַּרְמֵיהּ לְמַלְכָּא, דְּמַלְכָּא בָּעֵי יִתֵּן לֵיהּ מִלָּה, אֲזַל חַד וּפַרְסֵים יַת גַּרְמֵיהּ, אֲמַר אֲרֵימִין רֵישֵׁיהּ. אֲמַר לֵיהּ לָמָּה אֲמַרְתְּ כֵּן, אֲמַר לֵיהּ דְּאַתְּ פָּנֵי לְהַהוּא גַּבְרָא מִן תְּלַת נְסִיסִין בִּישִׁין, אֲמַר לֵיהּ מָה אִינוּן, אֲמַר לֵיהּ נַפְשֵׁיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא בָּעְיָא מֵיגַס גַּבֵּיהּ בְּצַפְרָא וּבְרַמְשָׁא וְלֵית לֵיהּ מַה דְּיִתֵּן לַהּ וְכֵן אִנְתְּתֵיהּ וְכֵן בְּנוֹי. אֲמַר אַדְרִיָּאנוֹס הוֹאִיל וְהוּא חָיֵי חַיִּין בִּישִׁין שְׁבוֹקוּ לֵיהּ, וְקָרָא אֲנַפְשֵׁיהּ: וְשָׂנֵאתִי אֶת הַחַיִּים. מַעֲשֶׂה בְּגַרְגְּרָן אֶחָד שֶׁהָיָה עָמֵל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְשַׁבָּת לֹא הָיָה לוֹ מַה יֹּאכַל, מֶה עָשָׂה, פַּעַם אַחַת נִתְעַטֵּף בִּכְלֵי קוּרְיָיס שֶׁלּוֹ וְעָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וָמֵת, וּקְּרָא אֲנַפְשֵׁיהּ: וְשָׂנֵאתִי אֶת הַחַיִּים. רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אֲתוֹן אָמְרִין לֵיהּ דַּיָּינָיךְ שָׁתְיִין חַמְרָא בְּשׁוּקָא וְלָא חֲמֵי לְהוֹן, חַד זְמַן נָפַק וְאַשְׁכַּח דַּיָּינוֹי שָׁתָן חַמְרָא בְּשׁוּקָא, וּקְרָא עַל נַפְשֵׁיהּ: וְשָׂנֵאתִי אֲנִי אֶת הַחַיִּים, וּדְמַךְ לֵיהּ בִּשְׁלָמָא. רַבִּי הוּנָא אָמַר (בראשית ב, ז): וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה, וַעֲשָׂאוֹ מְכוּרָן עֶבֶד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, דְּאִין לָא לָעֵי לָא אָכֵיל, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי הוּנָא, דְּאָמַר רַבִּי הוּנָא (איכה א, יד): נְתָנַנִי ה' בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם, דְּאִין לָא לָעֵי בִּימָמָא לָא קָאֵים בְּלֵילְיָא.

וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם עִם־הַכְּסִיל. אֲנִי רוֹאֶה הַצַּדִּיקִים מַצְלִיחִים בְּמִיתָתָם וּמוֹעִילִים לִבְנֵיהֶם, כְּגוֹן, "וְזָכַרְתִּי אֶת־בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְגוֹ'"; "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ":