קהלת ב:י מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מצודת דוד ומצודת ציון

לֹא אָצַלְתִּי. לֹא רִחַקְתִּי לְהַבְדִּיל מֵהֶם, וְכֵן, "וַיָּאצֶל מִן־הָרוּחַ. . . "וַיִּתֵּן עַל . . . הַזְּקֵנִים", כִּמְנוֹרָה שֶׁמַּדְלִיקִין מִמֶּנָּה נֵרוֹת הַרְבֵּה וְאֵין אוֹרָהּ חָסֵר כְּלוּם:

וכל. יש אומרים אצלתי שהוא מן אצל והענין לקחתי כך מאצלן והוא מהבנין הקל ומלת ויאצל מהבנין הכבד והיה ראוי להראות האל״ף כמו יחזק במעוזי שהוא מן החזיק ושמחתי בעמלי היתה שכר יגיעתי והיא לבדה היתה חלקי:

שאלו עיני. לפי שאין הלב חומד כי אם אחר שראה את הדבר, לזה אמר שאלו עיני, ורוצה לומר כל הדברים שבקש לבי וחמד אותם לא הבדלתי את עצמי מהם:

וְזֶה־הָיָה חֶלְקִי. וְאַחֲרֵי עֲשׂוֹתִי כָל־אֵלֶּה, אֵין לִי מִכֻּלָּם אֶלָּא זֶה. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר מַקְלוֹ, וְחַד אָמַר קִידוֹ. מַקֵּידָה שֶׁל חֶרֶס שֶׁשּׁוֹתִין בָּה, וְיֵשׁ פּוֹתְרִים בְּמִדְרַשׁ אַגָּדָה כָּל־הָעִנְיָן בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְתַלְמִידִים וּבְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת: