גַּם־שֶׁ֥מֶשׁ לֹא־רָאָ֖ה וְלֹ֣א יָדָ֑ע נַ֥חַת לָזֶ֖ה מִזֶּֽה׃
קוהלת רבה
גַּם שֶׁמֶשׁ לֹא רָאָה וְלֹא יָדָע, מָשָׁל לִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ בָּאִים בַּסְּפִינָה, כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַלִּמֵּן, יָרַד אֶחָד מֵהֶם וְנִכְנַס לַמְדִינָה וְרָאָה שָׁם כַּמָּה מַאֲכָל כַּמָּה מַשְׁקֶה וְשַׁלְוָה, כְּשֶׁחָזַר בַּסְּפִינָה אָמַר לַחֲבֵרוֹ לָמָּה לֹא עָלַלְתָּה לִמְדִינְתָּא, אָמַר לֵיהּ וְאַתְּ שֶׁיָּרַדְתָּ וְעָלַלְתָּ מָה חֲמֵית תַּמָּן, אָמַר לוֹ רָאִיתִי כַּמָּה מַאֲכָל כַּמָּה מִשְׁתֶּה וְשַׁלְוָה. אָמַר לוֹ כְּלוּם נֶהֱנֵיתָ, אָמַר לוֹ, לֹא. אָמַר לוֹ אֲנָא דְּלָא עֲלָלִית נוֹחַ לִי סַגְיָן מִינָּךְ, דְּלָא נְחָתִית וְלָא חֲמֵיתִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: נַחַת לָזֶה מִזֶּה.