קהלת ו:י מפרשים: רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון וקוהלת רבה

מַה־שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ. חֲשִׁיבוֹת וּגְדֻלָּה שֶׁהָיְתָה לוֹ בְחַיָּיו, "כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ", כְּלוֹמַר, כְּבָר הָיָה וְעָבַר יָצָא לוֹ שֵׁם בִּשְׂרָרָה, וְעַתָּה חָלַף, וְנוֹדָע שֶׁהוּא אָדָם וְלֹא אֵל, וְסוֹפוֹ שֶׁמֵּת, וְלֹא יוּכַל לָדוּן עִם מַלְאָךְ הַמָּוֶת שֶׁהוּא תַּקִּיף מִמֶּנּוּ:

מה שהיה. הגדולה שהיה לאדם כבר נקרא שמו בשם גדול עודו חי, וכאומר מה שעבר אין:

שהתקיף. ענין חוזק ואלמות כמו אם יתקפו האחד (לעיל ד יב):